הסלון-אחרי

כורסאות ישנות מרופדות

כורסאות לפני-אחרי

כבר סיפרתי לכם פה בבלוג שפונים אלי אנשים מכל קצוות הארץ, בצר לי אני לא יכולה
להענות לפניות של אנשים שגרים בצפונה או בדרומה של הארץ כי זה רחוק ממקום המגורים שלי.
כשפנתה אלי חן היא ציינה שהיא ובעלה איתי גרים בזכרון יעקב, הנטייה הראשונה שלי הייתה לסרב
בנימוס מטעמי מרחק אך יש משהו בזכרון יעקב שמתקשר לי באופן ישיר לאווירה פסטורלית,
בתים ציוריים, אומנים שמציגם את יצירותיהם ברחוב ובתי קפה קטנים בפינת המדרחוב. אותם
תחושות עולות לי דרך אגב לגבי ראש פינה. חן גם הוסיפה שהיא ובעלה מאוד מתחברים לסגנון שלי
שמשתקף מבעד לתמונות בבלוג והם רוצים בית שהוא כולו וינטאג'י ושאבי שיק. לא היה צורף להוסיף
הרבה ומיד נקבעה פגישה אצלהם בבית. כמובן שכל נורות היצרתיות שלי נדלקו והבהבו ללא הפסקה
התחלתי  באיסוף קדחתני של תמונות השראה של הסגנון המבוקש מספרים, ירחונים ומכל הבא ליד. 
כבר בשלב הזה לא היה לי ספק שתהליך העיצוב של הבית הזה הולך להיות כיף אמיתי.
קצת פרטים "יבשים" חן ואיתי הם הורים לשתי בנות מקסימות יערה ואריאל, מתגוררים בדו משפחתי
בן שלושה מפלסים וחמישה חדרים. החללים שנתבקשתי לטפל בהם הם: בקומה ראשונה, חלל מרכזי
שבו סלון, מטבח, פינת אוכל וחדר שירותים ובקומה שניה במבואה שמחברת בין החדרים.
איתי וחן הם זוג מקסים ומאוד חברותי  הם ומארחים המון חברים בביתם לכן היה להם חשוב שהבית יהיה נח לאירוח.
איתי הוא מהנדס במקצועו אך התחביב שלו (ואני אומרת את זה מנסיון) הוא בישול לכן היה חשוב להם באופן
מיוחד טיפול באזור המטבח עליו ארחיב בהמשך מכאן והילך כל מפגש שלנו שבהמשכו הצטרף אליו גם רועי הנגר
הפך למפגש קולינרי מלווה בשתיית אלכוהול עד שלפעמים שכחנו לשם מה התכנסנו.זכור לי באופן מיוחד
פרוסות הקרפצ'ו המעולות ושלא לדבר על האסאדו ב"מסיבת הסיום" של עיצוב הבית.
ונחזור לתאור הבית…הבעיה המרכזית היתה המטבח שממוקם סמוך לסלון ומפריד בינו קיר ארוך.
לאחר דין ודברים הוחלט להוריד חלק מהקיר ובכך לפתוח את המראה הקלסטרופובי מעט של המטבח.
הורדת הקיר גם יצרה מבט מאוד יפה מן הסלון על המטבח ובנוסף איפשרה לשוהים במטבח לא להרגיש
מבודדים משאר חלקי הבית.
במקום הקיר נבנה בר-שולחן שחלקו התחתון מעניק גם פתרונות אחסון וחלקו העליון כמשטח אכילה.
הסלון כולו שונה לבלי הכר הן בצורת הסידור שלו והן באופיו.איתי וחן רצו ללקט פרטי רהוט שונים
ורצו להמנע כמה שיותר ממראה של "סטים" לכן שוק הפשפשים היה בדיוק המקום להתחיל במלאכת
"הליקוט" השיטוטים בין הג'אנק היתה הנאה צרופה. מצאנו 2 כורסאות ישנות, חן אהבה אותן
מהרגע הראשון שהיא הניחה את עיניה עליהן, איתי לעומתה קצת נרתע מהמראה המרופט שלהן ומהעובדה
שכל אחת שונה מרעותה. לאחר זמן קצר, התלהבותה של חן הדביקה גם אותו והחלטנו בשמחה גדולה לרכוש
אותן.הן נשלחו לריפוד וחידוש, המרפד טען שאחת מהן היא כורסא משנותיה הראשונות של מדינת ישראל מה שהוסיף
לכל הרכישה נופך היסטורי.משם כיתתנו רגלנו לנחלת בנימין למצוא בדי ריפוד מתאימים, לאחר חיטוטים בין
אין ספור גלילי בדים בחרנו בשילוב המנצח של ורוד עם טורקיז. מרוצים ומסופקים חזרנו לשוק למסור את השלל
למרפד.ברגע האחרון שניה לפני שכמעט כבר סוגרים את השוק צרפנו עוד הדום אותו ריפדנו בגוון טורקיז
ובקשנו משאריות הבד שישארו לתפור לנו כריות נוי. ללא ספק מסע הרכישות הראשון שלנו הוכתר בהצלחה
רבה שהסתיים אף הוא באכילה ובשתיה בבר"מרגוזה".
מבחינת רכישות גדולות קנינו בנוסף שולחן סלוני, שידה לטלויזיה  ומנורת שנדליר. עם הטפט נוצר מצב מאוד משעשע
כוון שנתתי מידה כנראה שגויה של הקיר למוכר הטפטים, קנינו רק שני גלילים שלמעשה היינו זקוקים לשלושה, הבנו את זה רק
כאשר מדביק הטפטים הגיע כל הדרך מתל אביב לזכרון. בחשיבה יצירתית יחד עם איתי החלטנו להדביק את הטפט
עד 3/4 קיר ואת זה שנותר לצבוע בגוון כהה יותר. הקרניז שהיה מיועד לחדר השירותים עשה הסבה מהירה לכוון
הסלון וכך נפתרה התיסבוכת.
לסלון עוד הוספו טאצ'ים קטנים להשלמת אוירת ה"שאביות". אני מוכרחה לציין שמאוד נהנתי מתהליך העיצוב
שהיה שילוב של חברה נעימה ועשיה יצירתית. אני מאחלת לאיתי חן יערה ואריאל שיהנו מביתם המחודש, הרבה
אירוחים,שפע בשיולים ושבתות רבות של אסאדו.

כורסא אחרי

תגים: דקורציה, וינטאג', כריות לסלון, כריות נוי, סלון בעיצוב וינטאג', סלון וינטאג', סלון כפרי, סלון מעולב, סלון מעוצב, עיצוב הבית, עיצוב וינטאג', עיצוב סלון, ריפוד, ריפוד כורסאות ישנות, שטיח לסלון

הפוסט הזה נכתב בתאריך יום חמישי, 27 במאי, 2010 בשעה 18:35 תחת הקטגוריות בית ודקורציה, כללי, לפני ואחרי, סלון. אפשר לעקוב אחר התגובות לפוסט הזה באמצעות פיד RSS לתגובות. אפשר לכתוב כאן תגובה, או לכתוב בבלוג שלך פוסט כתגובה ולשלוח טראקבאק.