הסלון-לפני

סלון-אחרי

קיר לבנים

השולחן שנשאר

כרית עגולה מקטיפה

הדבר הראשון שעולה לכם בוודאי לראש כשאתם קוראים את הכותרת הוא: איזה שם משפחה משעשע…
התשובה לכך טמונה בעובדה שהילדה הקטנה במשפחה, אלונה שמה אינה יכולה עדיין לבטא את שם משפחתה כהלכה,
(לפרוטוקול ,מדובר בילדה כבת שנתייים) וכך יוצא  שכאשר היא נשאלת לשמה ולשם משפחתה היא עונה
במתיקות אין קץ…"אלונה כפית". מדובר בילדה מדהימה ששיבושי הלשון רק מוסיפים לה עוד חן וקסם שקיים שם ממילא.
כוון שיכולתי למלא פוסט שלם על מעלליה של "כפית" אני אפסיק כאן ואחזור לסיפור המרכזי הלא הוא הבית.
הילה פנתה אלי בעקבות הכתבה במוסף "סגנון", בשיחת הטלפון היא סיפרה לי שהיא ובן בעלה עברו
מת"א לבית פרטי בהוד השרון אך בתוך תוכה האמינה שיום אחד הם יחזרו לעיר הגדולה.
מכוון שה"יום אחד" הזה לא הגיע,החליטו לתקוע יתד ב"עיר האורות" הוד השרון ע"י שידרוג ועיצוב ביתם .
במפגש ביננו הסבירה לי הילה שהיא לא מעוניינת בבית מעוצב ומוקפד אלא מעדיפה  סגנון חופשי, אקלקטי ונטול פוזות.
היה חשוב לה שהבית ימשיך להיות מקום שחיים בו אנשים ולא יהפך למעין מוזיאון בלתי נגיש.
זה הזמן לפרט את דרי הבית :את הילה, בן ואלונה כבר הצגתי בפניכם, בנוסף  יש את  גוזי הכלב,(שגם לו מגיע
פוסט בנפרד) ושני חתולים . אני טורחת לציין זאת כוון שרוב עיצוב הבית היה מורכב מאין ספור מגבלות שנבעו
מהיותו של אחד החתולים עיוור. בתור אדם שמחשיב את עצמו כאוהב חיות ובעל חמלה גדולה   לא
נרתעתי והתגייסתי למצוא פתרונות חלופיים לבעיות שהוצגו, למרות הנאמר, אני מודה שהיה שלב ואנא מכם קבלו זאת בהומור
בו כמעט ומצאתי בית חלופי לחתול והמשכתי בשיגרת עיצוב הבית ללא עשרות ההגבלות.
הילה התעקשה על השארת הספות הסלוניות הקיימות בטענה שממילא את החדשות החתול יהרוס וכן על השארת השולחן,
בתחילה הבעתי התנגדות כוון שהספות נראו ישנות מעט אבל חשבתי שייעשו מספיק שינויים מסביב כך שהספות יטמאו בחלל.
גם בן לא הבין איך בדיוק משדרגים ומשפצים סלון בלי להחליף את הסלון הישן.
מדובר בשתי ספות, האחת חומה והשניה בפיספוס עדין של חום ותכלת לכן החלטתי להבליט את התכלת ע"י הוספת כריות
באותם גוונים. מאוד התלהבנו כשמצאנו את כריות הקטיפה הכחולות/חומות ומרוב התלהבות רכשנו 3 מאותו סוג.
אם כן לאור הנתונים שסיפרתי היה ברור שהשידרוג בסלון יכול לבוא לידי ביטוי בשינויים קוסמטים בלבד.
הקיר הגדול מאחורי הספה חופה כולו בלבנים מפרוק אשר מעניקים מראה חם מאוד , גופי התאורה שהיו כבר
על הקיר הושארו  והם זורקים אלומת אור נעימה על גביהם.
החלפנו את מיקום הריהוט והוספנו פריטי דקורציה, התחשבנו גם בפינת האוכל שנמצאת בחלל אחד עם הסלון עליה
ארחיב בפוסט הבא.
מבחינת הוילונות היינו מוגבלים בגלל אותו חתול , לכן האופציה היחידה היתה  וילונות רומאים. בפינת האוכל
כבר היו וילונות דומים לכן בחרנו בבד ומרקם זהה.
מתחת לפלזמה, המקובעת לקיר הוספנו קונסולה ארוכה ובה מיקמנו את הdvd ,ממיר ושאר אביזרים.
לגבי השטיח הדעות היו חלוקות, הילה רצתה שטיח אורינטאלי יותר ואילו אני העדפתי שטיח בגוון אחיד בהיר, לאחר דין ודברים
החלטנו על שטיח בגוון שמנת וכדי לשבור את הבהירות הוספנו שטיח עגול בינוני בגוון חום כהה.מיקמנו אותו
בגבול בין הסלון לפינת האוכל.גוזי הכלב, דקה לאחר שהנחנו אותו על הריצפה זינק על השטיח כמוצא שלל רב
וקבע בו את מקום מושבו.
בזמן האחרון יש  לי חיבה יתרה לשטיחים עגולים, בחללים יחסית גדולים תוספת של שטיח כזה עושה פלאים לשבירת
מראה סימטרי.
כל מלאכת עיצוב הבית ארכה יותר מהרגיל, חלקן בגלל סיבות אוביקטיביות וחלקן בגלל שהייתה זאת סיבה טובה למסיבה,
השפה המשותפת ביני נטע והילה האריכה את זמן העיצוב. מאוד שעשע אותי כשבן שאל אותנו אם  לדעתנו לקראת
 קיץ 2014 הבית שלהם יהיה מוכן  כמו שאתם מבינים ורואים השיפוץ הסתיים הרבה לפני, והנה לפניכם התוצאות….

מבט נוסף

גוזי על השטיח העגול

נישות עם דקורציה

דקורציה

תגים: דקורציה לבית, לבנים מפירוק, עיצוב סלון, עיצוב פנים, קיר לבנים

הפוסט הזה נכתב בתאריך יום שבת, 10 ביולי, 2010 בשעה 21:52 תחת הקטגוריות בית ודקורציה, לפני ואחרי, סלון. אפשר לעקוב אחר התגובות לפוסט הזה באמצעות פיד RSS לתגובות. אפשר לכתוב כאן תגובה, או לכתוב בבלוג שלך פוסט כתגובה ולשלוח טראקבאק.