אתם צילמתם-השידה של טל.

שידת מגירות

מגירות באדום ולבן

השידה מפורקת

מאוד אהבתי לקרוא את המייל של טל על גילגולה של שידה.

המייל והתמונות של טל:
בוקר טוב,
אני מתפעלת מכל תצלומי ה'לפני-אחרי' שאת מפרסמת באתר 'הבית של עידה'
ו(גם) בזכותם הלא-יאומן קרה: חידשנו את שידת המגירות הישנה שלנו!
למעשה, הסיפור מרגש אפילו יותר:
את השידה הזו בנה נגר-אמן, אחיה של סבתא-רבא שלי, כשידת מגירות לגן-הילדים של סבתא שלי (סבתא שלי היתה הגננת, לא אחת הילדות בגן).
אחר כך עמדה השידה שנים רבות בבית-הדפוס המשפחתי לכל ניירת המשרד.
כשנסגר בית הדפוס סבתא שלי לקחה אותה אליה הביתה (אותה סבתא בעלת הגן לשעבר).
סבתא שלי נפטרה לפני מספר שנים ומאז עמדה השידה והעלתה אבק.
עכשיו בתכנון חדר הילדות בבית החדש שלנו, ונזכרנו בשידה, וזה מה שקרה.
מה שעוד נהדר בעיני, זה שלמרות שיש 20 מגירות, כל מגירה יכולה להתאים לכל 'בית מגירה'. כלומר,
השידה בנוייה בכזה דיוק מדהים ולמרות השנים הרבות לא התעוותה ואיבדה את צורתה. שידה כזאת, משפחתית עם סיפור,
מרגשת ומשמחת אותי יותר מכל שידה שאפשר היה למצוא מוכנה בחנות.
אני מצרפת כמה תצלומים של השידה, לפני, אחרי ותוך כדי.
יום טוב ותודה לך על האתר ועל ההשראה,
טל