הסיפור של ליטל ותומר בעלה מאוד משעשע ובהמשך תבינו מדוע.
ליטל הגיעה אלי דרך האתר, היא סיפרה לי שהיא ובעלה רכשו דירת 5 חדרים חדשה
באם המושבות בפתח תקוה.
מדובר במשפחה מקסימה ומיוחדת בת 4 נפשות, זוג הורים ושתי בנות קטנות וחמודות.
העבודה איתם הייתה נעימה מאוד וזורמת.
רוב הבחירות בדירה כבר נעשו ומה שנותר לעשות זה לרהט "ולהלביש" אותה.
במפגש של תיאום ציפיות ביננו אמרה לי ליטל שהיא רוצה בית יפה וחם אך מעבר לכך אין לה שמץ של
מושג מה היא רוצה בדיוק  מבחינת בחירת צבעים, סגנון ריהוט וכו'…
 היא חששה שמא בחירת המטבח המודרני תכתיב סגנון  קר בשאר החלקים.
הסברתי לה שגם כאשר בוחרים בדלתות מבריקות ובידית אינטגרלית במטבח עדיין אפשר
לשלב בשאר הבית אלמנטים חמים של עץ משוייף וריהוט כפרי יותר.
היה ביננו מפגש אחד ויחיד בו בחרנו את הריהוט המרכזי של הסלון ביחד,ליטל היא בחורה
דעתנית שיודעת בדיוק מה היא רוצה, לגבי כל שאר הדירה אמרה ליטל שהיא סומכת עלינו לחלוטין
שנעשה את הבחירות בעצמנו ומעבר לכל היא ממש ממש רוצה להיות מופתעת.
אתם בטח כבר שואלים את עצמכם, אז מה כל כך משעשע בסיפור הזה והנה התשובה.
במפגשים הנוספים שהיו לנו שהיו בעיקרם טכניים, השיחה התנהלה סביב ליטל שסיפרה לנו ספק משועשעת
ספק מפוחדת שכל סביבתה הקרובה חוששים שמא היא ירדה לגמרי מהפסים.
מידי יום שישי בארוחת ערב אצל הוריה היא נשאלת על ידי כולם…"נו אז מה המעצבת מתכננת לכם לחדר השינה?"
"איזה צבעים בחרת לחדר ילדות? "איזה רהיטים קניתם לחדר משחקים?" כמובן שעל כל אחת מהתשובות
השיבה בשלילה ,כלומר שאין לה שמץ של מושג מה  עומד להיות ומה אני מתכננות עבורה.
 התגובה הזאת כמובן גררה הרמת גבה תמוהה מצד כל הנוכחים.
 בהמשך המפגשים ליטל אף ציינה  שגם חברייה (ולא רק משפחתה) חושבים שזה קצת חוסר אחריות לאפשר למישהו
לעשות בבית ככל העולה רוחו או ליתר דיוק על רוחן.
ליטל הסבירה לי שלא סתם היא מספרת לי את כל סיפורי האימה האלה ומטרתם היא אחת, שאני אבין
כמה אחראיות מוטלת על כתפינו.היא חייבת להוכיח לסובבים אותה שההימור שלה היה נכון והבית
יצא מקסים כמובן שגם הרגענו אותה כל פעם מחדש שכל הסיפורים האלו רק מאתגרים אותנו והיא
יכולה להסיר דאגה מליבה ובעיקר לישון בשקט. במפגש נוסף סיפרה ליטל שבערב ההקמה בו אני
ונטע מרימות את כל הבית, כולל מיקום הריהוט וסטיילינג לכל הבית עומדים להגיע כל המשפחה בהרכב מלא
לראות את הקסם במו עיניהם.
אם כן, את הסלון בחרנו בגווני אפור עם נגיעות של נירוסטה ברגליים של הספה, גם בשולחן הקפה שילבנו רגלי
נירוסטה דקות אלו למעשה הקווים הנקיים  והמודרנים שבחרנו.
בכריות בחרנו בטקסטיל שמשווה לו מראה חם וכפריי שילוב של פרחים ורודים ואפורים, בגלל שלא רצינו לסתום את
החלל עם כורסא נוספת בחרנו בהדום נמוך אותו ריפדנו בבד הפרחוני. בוילון, חרגתי 
מהוילונות הלבנים חלקים שאני לרוב בוחרת ושילבתי פס אפור  רחב מאוד בתחתית כדי להכניס לו מעט עניין
 וליצור קשר לאפור של הריפוד. מעל הספה תלינו תמונה מהסטודיו של tamuk ,
היתרון בשירות שנתנה לי תמי הוא ששלחתי לך את הגוון של הכריות במייל ולאחר שבחרתי את התמונה שנראית לי היא
התאימה את הגוונים במדוייק לטקסטיל. שילבנו שטיח אפור עם שערות דקות, ארוכות ,מעט מבריקות
 מעין תחושה של משי, מה שמשווה לו לוק יותר עכשווי.
מבחינת גופי התאורה בחרנו בגוף תאורה מרכזי עגול תלוי עם שלושה מיתרים, הגוף עצמו בגוון לבן עם
סיומת מסביב של סרט אפור, בגלל שבאותו חלל ודיי קרוב היה מקום לגוף תאורה נוסף בחרנו באותו גוף
אך הפעם כצמוד תיקרה  וללא המיתרים שמשתלשים מהתקרה.
המשחק הזה של אותו גוף אך במימדים וסוג תליה שונה שיווה לחלל מראה מעניין.
ונסיים את הפוסט עם המשכו של הסיפור בתחילתו, יום ההקמה הגיע, אני ונטע תאמנו את
כל אנשי המקצוע: וילונות, חשמלאי,הובלת הריהוט, מדביק הטפטים וכל שאר החבורה,
 שלחנו את ליטל ותומר ליום העבודה שלהם והשבענו אותם שהם לא מעיזים לחזור לפני טלפון מאיתנו.
לקראת תשע בערב הגיע הרגע המיוחל הזמנו את בני הזוג (וכמובן עם כל שאר בני המשפחה המדוברת)לחזות בקסם.
אתם רק יכולים לתאר לעצמכם את התגובות. כולם נהנו, התלהבו, התפעמו וכמובן שאני נטע ובעיקר ליטל נשמנו לרווחה.
אי אפשר לסיים בלי לאחל למשפחה המקסימה הזאת המון בהצלחה, חיים מאושרים ורגעי נחת ושלווה בדירתם החדשה.