כל הרשימות בנושא "על דה ועל הא"

מותג הריהוט האיטלקי B&B בנמל תל אביב.

יום חמישי, 17 בנובמבר, 2011
מחנות התצוגה של B&B
נקודה למחשבה…כמעט כל מילה שתוסיפו לצידה את המילה "איטלקי" מיד משדגת אותה לתו תקן של איכות,
אנינות, וטוב טעם.
תנסו לרגע… נעל איטלקית, אוכל איטלקי, חולצה איטלקית, גבר איטלקי ולבסוף בל נשכח ריהוט איטלקי.
לאחורנה פלש לארצנו הקטנטונת מותג הריהוט האיטלקי B&B שנחת לו באלגנטיות היישר לנמל
תל אביב.
את כל הפרטים,דיווחים, תמונות, רשמים  וגם פרטים טכניים של איך מגיעים תוכלו
לקרוא באתר סלונה. 

http://saloona.co.il/blog/%d7%91%d7%99-%d7%90%d7%a0%d7%93-%d7%91%d7%99-%d7%91%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c/

בתכנית של נעמה קסרי "איזה יופי" על הדגשים בצבע.

יום חמישי, 17 בנובמבר, 2011

" הבית של עידה "בתכנית של נעמה קסרי.

לפני מספר שבועות התארחתי  אצל נעמה קסרי ושוב עם טיפים כללים לבית
עם התייחסות  על הדגשים  בצבע.
כדי לצפות אתם מוזמנים להכנס ללינק אבל לקפוץ לדקה ה-20  על מנת לצפות בראיון.

http://10tv.nana10.co.il/Article/?ArticleID=847378&sid=169

גילגולן של מפות קרושה… ומה ניתן לעשות איתן?

יום שני, 14 בנובמבר, 2011

טוב אין דרך קלה לספר את הסיפור הזה…ההורים שלי עברו לא מזמן  דירה, מכוכב יאיר
לדירת גג בתל אביב, כמו כל מעבר ממקום אחד למישנהו זאת הזדמנות מצויינת לעשות סדר בדברים ובחפצים שנאגרו שנים
על גבי שנים. נוברים, ממיינים , מסדרים, מקטלגים ובדרך מחליטים לזרוק  כלאחר יד שכיות חמדה כדוגמאת
מפיות התחרה והקרושה, אני במו עיניי ראיתי, איך אימי כמעט מסרה ערימה ענקית של פריטי תחרה מדהימים.
סביר להניח שאם זה היה סרט קולנוע ,זה היה כנראה חלק מרגעי הדרמה בסרט אימה כאשר הסצינה כולה מצולמת בהילוך איטי.
דמיינו את הסצינה הבאה: אני אחרי יום עבודה, ישובה/שכובה פרקדן  על הספה בביתם החדש של הוריי, צופה באימי אורזת מפות,
מפיות, וילונות  ועוד.. לתוך שקית ואקום עם ריץ' רץ  כאלו שמאכסנים בתוכן שמיכות חורף ביימות הקיץ,בעודי משוחחת
עם אימי נכנסת שכנה חביבה,הן מחליפות בינהן מילות נימוס בסיסיות כשלאחריהן מוסרת לה אימי את השקית המדוברת.
הייתי כחולמת…זינקתי מנומנמת ממקום מושבי הנוח, נעמדתי בין שתיהן וקבעתי באסרטיביות "סליחה אבל השקית הזאת שלי".
הסיפור המרכזי הזה מוביל אותי לשני סיפוריי משנה נוספים: החוש העיצובי שלי היה דיי מפותח  עוד בילדותי, נולדתי וגדלתי ברחובות,
ובית הספר היסודי אליו הלכתי היה "סמלינסקי" כמידיי שנה פורסמה רשימת החוגים, כל חוגי התנועה והספורט היו מחוץ לתחום
ואני בחרתי בשמחה רבה את החוגים הבאים: מקרמה, אמאייל, תפירת ועיצוב דובונים רכים, ריקמה, ציור, פיסול
בבדים, תפירה, בקיצור נראה לי שהמסר הועבר, כל נושא מלאכת היד היה מאוד חזק אצלי. במסגרת חוג הקרושה סרגתי
אין ספור מפיות קטנות וחמודות דומות יותר לכיפה מאשר למפה, וילונות ואף כריות נוי. חלק מהמפיות האלו היו באותן ערימה.
סיפור נוסף באותו הקשר, על סבתא אינגה ומקומה בחיי כבר סיפרתי פה בבלוג, סבתי האהובה נפתרה בתחילת שנות ה-90,
להזכירכם שנות ה-90 המוקדמות לא מאופיינות בטוב טעם, הן בתחום אופנה (חולצות עטלף, קוקו בלוף) והן בתחום עיצוב הפנים
(צבע פיטצ'-כתמתם על הקירות, זוכרים?)כל נושא הוינטאג', שאבי שיק לא היה מוכר אז, כך מצאנו את עצמנו מוסרים
כלאחר יד, מעזבונה של סבתי האהובה אין ספור של תמונות גובלן, כלי קריסטל, מצעי תחרה עם ריקמה בעבודת יד, מפיות
כותנה מעומלנות ועוד פריטים שהייתי מוכנה היום לחרף נפשי עבורם. רק כעבור שנים ובראייה לאחור הבנתי את הפיאסקו.
אנחנו חזרה בשנת 2011, אני עומדת עם ערימה של מפות ומפיות בגדלים שונים ומחליטה שזה רעיון נפלא לשדרג איתם
כריות נוי , וציפיות לכריות לבנות ומשעממות, ומי שתוהה איך נעשה החיבור אז התשובה היא בעזרת תיפורים קטנים בנקודות
שונות ממש כמו פעם,  עם חוט ומחט.
  

מפיות תחרה וקרושה דקה לפני שהושלכו.

כריות בנאליות עם מפיות תחרה.

שנים של סריגת מפיות קרושה מצאו מענה.

מפית רקומה

ריקמת שושנים

שילוב מפיות על ציפיות לכריות.

(המשך…)

קרמיקאזה…בוקר בפרדס חנה.

יום ראשון, 23 באוקטובר, 2011

בוקר אחד קיבלתי שיחת טלפון מפתיעה מאיריס שלמדה איתי לפני שנים עיצוב פנים והייתה שותפתי
ללימודים ולהגשת פרוייקטים, כמובן מאוד שמחתי לשמוע את קולה, התעדכנו מה עבר על כל אחת מאיתנו בשנים
האחרונות, בסוף השיחה סיפרה לי על קרובת משפחה שלה בשם  ליאת בעלת סטודיו  בשם "קרמיקאזה"
שעושה דברים מופלאים בקרמיקה בהתאמה  אישית והן תשמחנה להגיע שתיהן אלי, להראות ולשתף אותי.
כמובן שנעניתי בחיוב הן הגיעו אלי להוד השרון והראו לי  אריחי קרמיקה צבעוניים ויפים עם נקודות,
פרחים, פסים בדיוק כמו שאני אוהבת, התרשמתי, הפנמתי ולא היה לי ספק שעוד נפגש בהמשך.
כמו שרק היקום יכול לעבוד, לקוחה ששיפצנו עבורה  את המקלחת תארה בפניי שהיא רוצה מקלחת לבנה עם
נגיעות של צבע באריחיי הקרמיקה, היא הוסיפה ששמרה כרטיס ביקור של מישהי שעושה דברים מאוד יפים וצבעוניים,
בתוך תוכי מיד ידעתי שמדובר בליאת שרון, לאחר שנתנה לי את הכרטיס הבנתי שאכן  מדובר בה.
התקשרתי אליה וקבענו להפגש בסטודיו שלה בפרדס חנה. נסעתי באחד הבקרים והגעתי לביתה, פה אעצור לרגע
ואציין שהבית הפרטי שלה, שנמצא בסמוך לסטודיו דורש פוסט בפניי עצמו. הסטודיו מבחוץ נראה כמו הביקתה  של עמי
ותמי ובפנים בדיוק כמו שהייתם מתארים סטודיו של אמנית קרמיקה: בדים צבעוניים, לוחות השראה, כוסות צבעוניות,
כיורים, ומדפים עמוסים בכל טוב.
ליאת עצמה היא דמות שתואמת את הסביבה בה היא חיה, אמנית בנישמתה שרואים את אהבתה למה שהיא עושה,
מלאת שמחת חיים , טוב לב ואכפתיות. העברנו את הבוקר בנעימים כמובן עם הגעתי  החלה בהכנת ארוחת בוקר קלילה
שהגישה  בחינניות רבה בכלים אותם היא עושה במו ידיה ,לאחר מכן התפננו ליצור את קומפוזיציית הצבעים עבור
אותה מקלחת מדוברת.
בחרתי באריחים בקשת הגוונים של תכלת, טורכיז וירוק חלקם חלקים ובחלקם עם ציור של לבבות, פרחים ונקודות.
אין לי ספק שאפקוד שוב את הסטודיו  שלה בפרוייקטים נוספים או סתם ברכישה של כלים נאים ,בינתיים תהנו מהתמונות.

כוסות קרמיקה ביחידת כוסות תלויה

כיורי קרמיקה

הסטודיו של האמנית

 

בסטודיו

אני וליאת שרון

ארוחת בוקר בכפר

הסטודיו-קרמיקזה

(המשך…)

המלצה על הספר decorate

יום ראשון, 23 באוקטובר, 2011

אני עוקבת כבר שנים אחר הבלוג הכל כך פופלארי "decor8" שכותבת אותו הבלוגרית המצליחה
הולי בקר, לאחרונה השיקה ספר שהפך בן לילה לרב מכר, שמו (  decorate (by holly becker and joanna copestick, כמובן שמיד חמדתי אותו.
לאור ההצלחה  המסחררת שלו ברחבי העולם הוא אזל מהמלאי דיי מהר. לצורך השגתו המהירה גייסתי את חברתי
הטובה מיקי אותה אתם כבר מכירים מהדירות השכורות שאני עוזרת לה לעצב ומפרסמת  פה בבלוג.
למיקי יש משפחה בלונדון, היא שלחה מייל בהול מאוד לדוד שלה עם פרטי הספר, הדוד רץ, רכש אותו והעביר
אותו לסבתא בת ה-90 של מיקי שהגיעה השבוע מלונדון להתארח אצל משפחתה בחגים. עם הגעתה של הסבתא
לירושלים, נסעה מיקי מביתה במשמר השיבעה לירושלים ואחרי שעה סימסה לי "עידה הספר בידי".
אז כן הספר אצלי עמוס וגדוש באין ספור צילומים של בתים מרהיבים. ייקח לי כנראה הרבה זמן לעלעל בו ולקלוט
את כל פרטיי הסטיילינג הרבים שבו, קבלו הצצה לכמה מדפי הספר, אם זה היה תלוי בי הייתי כנראה סורקת את
כולו ומעלה אותו עבורכן.

decorate by holly becker and joanna copestick

decorate by holly becker and joanna copestick

decorate by holly becker and joanna copestick

decorate by holly becker and joanna copestick

(המשך…)

"הבית של עידה" מאחל שנה טובה.

יום רביעי, 5 באוקטובר, 2011

שנה טובה. עיצוב: מעין ניב.

את תמונת השנה טובה קיבלתי מחברה טובה שלי מעיין ניב שהיא מעצבת טקסטיל וגרפית מוכשרת במיוחד,
סיכוי סביר שחלק מהמצעים שאתם ישנים עליהם בבית עוצבו על ידה.
אמנם קצת באיחור של מספר ימים אבל עדיף מלא כלום, אני לא גדולת המברכות ותמיד מפחדת
ליפול לקלישאות ובכל זאת :
מאחלת לכולם שנה טובה ומתוקה, הגשמת כל החלומות, הקטנים הגדולים וגם הכמוסים ביותר.
כל שתבקשו לו יהי!!!
מאיתנו באהבה גדולה,
נטע ועידית.

הבית של עידה.

יום רביעי, 5 באוקטובר, 2011

הבית של עידה נבחר ע"י מאקו

אין מה לעשות זה ממש משמח למצוא את "הבית של עידה" ברשימת חמשת
אתרי העיצוב הטובים בארץ שאתר מאקו mako פירסם. זה בעיקר כיף כשזה בפיתחה של שנה חדשה.
מקום טוב ליד reDesign -מגזין עיצוב,XNET עיצוב ואדריכלות, וואלה! בית
והבלוג המקסים של קרן שביט.

 אתם מוזמנים להכנס ללינק ולהציץ בעוד אתרים ובלוגים  בנושאים שונים ומגוונים.
http://www.mako.co.il/digital-top-website-2011/Article-da7f1ae73f75231017.htm

טיפים לעיצוב הבית-בתכנית של נעמה קיסרי.

יום רביעי, 7 בספטמבר, 2011

ביום שישי האחרון התארחתי בתוכנית של נעמה קיסרי בערוץ 10.
בראיון נתתי טיפים לחללים השונים בבית: חדר שינה, אמבטיה וכו.
אתם מוזמנים להכנס ללינק שצירפתי…כמה שניות של פרסומת וזה מתחיל..

http://10tv.nana10.co.il/Article/?ArticleID=826410&sid=169

טיפים לעיצוב הבית-עידית זכריה

בתכנית של נעמה קיסרי, "איזה יופי"

זכרונות…

יום רביעי, 7 בספטמבר, 2011

סבתא אינגה ואמא חלי

סבתא אינגה וסבא דוד

משפחת דוידוב

אני עם שימלת סאטן אדומה ככיפה אדומה

לא פעם ולא פעמיים שואלים אותי ממי ירשתי את הכישרון האסתטי שלי .
התשובה היא ברורה וחד משמעית…מסבתא שלי, סבתא אינגה מצד אמא.
גם לאמא שלי יש טעם טוב, אבל סבתא אינגה היא ללא ספק הגורו בה' הידיעה.
היא נולדה וגדלה בבולגריה, עם קום המדינה עלתה עם סבא שלי לארץ ושניהם התמקמו במעוז
הבולגרים הניצחי הלא הוא  רמלה. סבא שלי היה רופא שיניים והיא מורה לפסנתר, כמו כולם
הם הגיעו לארץ ונאלצו להסתדר עם מה שיש. סבתא שלי בלי קשר למצב הלא פשוט תמיד ידעה
לארגן את סביבתה הקרובה בצורה הטובה והאסתטית ביותר. אני זוכרת כיצד לקחה  אותי מידי יום
רביעי (היום המיתולוגי של שוק רמלה) לבחור בדים, היא ידעה  כבמטה קסמים לשלוף בפינצטה מערימות של
שאריות בדים את הבדים היפים ביותר, משם צעדנו לחנות קטנה וצדדית לבחור כפתורים, סרטי סאטן,
ותחרות . אף פעם לא הבנתי איך מכל הרכישות האלו היא תפרה בגדים שלא היו מביישים את
 עמוד השער של ווג, תוהה כיצד חברו להם יחדיו כל הפריטים למראה  עם ניחוח   של ז'קלין אונסיס .
הייתה לה את היכולת  המופלאה לחבר בין פריטים, בדים ומרקמים. בתור ילדה היא תפרה לי שמלות לגן
שהיו מסרט אחר, תמיד עם כל אותן נגיעות  וטאצ'ים קטנים שהופכים כל שמלה פשוטה
לשימלת ערב.  גם בתחום עיצוב הבית "היה לה את זה" ושוב לא מדובר בחפצי יוקרה אלא רק עניין של
השקעה עם המון תשומת לב. כשהתבגרתי והגעתי  לבקר אותה לא פעם  בהפתעה, תמיד עמדה בפתח הדלת
הדלת  לבושה בחלוק בית  התואם באופן מושלם לנעלי הבית מבד  ועליהם איך  לא.. רקומים בעבודת יד
ראשי התיבות של השם שלה. אני זוכרת את החדר הראשון שלי כנערה מתבגרת, כמובן שסבתא אינגה לא   חסכה
ותפרה עבורי, וילונות, כיסויי מיטה, כריות נוי, כריות סוכריה ואפילו כרית מרופדת לכסא הלימודים.
זה היה בד חום עם פרחים קטנים של ורוד. שילוב דיי נועז בהתחשב בתקופה.
היו אז חוקים מאוד ברורים של שילובי צבעים, של מה מתאים למה . אמא שלי אומרת שסבתא הייתה מתהפכת
בקיברה אם הייתה רואה את השילובים שאני עושה כיום: אדום משולב עם כתום, טורקיז משולב עם ירוק,שלא לדבר
על חום ותכלת,שילובים שהיו אז בבחינת חציית קווים אדומים.
אני לא יכולה לסיים מבלי להזכיר ולציין את הצד השני, שאמנם לא תרם ליכולות העיצוביות שלי אבל היו סבא וסבתא מופלאים
שדאגו לי ולאחיי במסירות ובאהבה אין קץ.הם היו אלו שטיפלו בנו מידי יום עד שהוריי היו חוזרים מהעבודה,
סבא אברהם וסבתא ג'ויה. לצערי הרב אף אחד מהם לא בין החיים אבל לפחות הזכרונות מהם נעימים.

אתם צילמתם-הבית של דלית.

יום רביעי, 7 בספטמבר, 2011

אתם יודעים שאני מאוד אוהבת  את העובדה שהאתר מהווה השראה לאנשים רבים
שמעצבים את ביתם באופן עצמאי, זה גורם לי לאושר וסיפוק רב.
התוצאות  של דלית ללא ספק מרשימות.

מצרפת את המייל והתמונות ששלחה לי דלית:
הי עידה !מה שלומך ?אני דלית, קוראת קבועה של הבלוג שלך.
 לפני מס' חודשים עברנו דירה ושיפצנו את הבית שלנו.
בזכות האתר שלך והרעיונות שלך, הצלחנו לעצב ולשפץ בית שלם בעצמנו.
אני שמחה לשתף אותך ואם תרצי גם את משתתפי הבלוג שלך.
אנו גרים בראשל"צ, בבית משותף, 2 הורים ו2 ילדים.
דירת 5 חדרים קיבלנו מימך השראה טובה, "חרשנו" על האתר שלך,
אני אוהבת את הטעם שלך והסגנון .
והנה התוצאות:

הכניסה לבית של דלית

הסלון של דלית

המטבח