הכל החל לפני מספר חודשים כאשר ישבנו מספר חברים בבית קפה תל אביבי באחת השבתות השמשיות,
יעלי חברתי העלתה על שולחן הדיונים את נושא התרומה לקהילה וטענה שהגיע הזמן לקום ולעשות משהו,
לא רק עבור עצמך ומשפחתך אלא גם  עבור אנשים אחרים  שזקוקים לעזרה ופעמים לא רבות   נמצאים מטרים ספורים ממך.
כולנו הסכמנו,יריב היה זה שהרים את הכפפה הוא בחן מספר מקומות ואופציות וחזר  אלינו עם מעון יום בבת ים  
לילדים  שמגיעים ממשפחות קשות יום, המעון עצמו מתופעל על ידי עמותת לשובע , הילדים מגיעים
אליו אחרי  הלימודים ונמצאים בו עד שעות הערב המאוחרות, אוכלים, משחקים ועושים שעורים.
בביקור שעשינו ראינו שהמקום  מעט מוזנח ודורש שיפוץ ורענון, הצבע של הקירות החיצוניים  מתקלף, 
הסורגים חלודים וחלקם אף מט ליפול, במטבח יש ריצפת בטון, מקרר ישן וחלוד וכו'.
החלטנו לקחת על עצמנו את שידרוג המטבח והטיפול בחלק החיצוני היכן שהילדים מעבירים את זמנם במשחקי כדור.
מי שפיקד ופיקח על הפרוייקט  ביד רמה היה יריב שבמקצועו גם מהנדס בניין, אני הוספתי את הפן העיצובי
ויעלי את כל מה שביניהם. החלטנו לרכז את כל עבודות השיפוץ ליומיים מלאים של סוף שבוע.
ליומיים האלו קדמה עבודת הכנה של רתימת אנשים וחברים למבצע הזה ומעבר לכך בל נשכח את הפן הכספי,
שיפוץ שכזה עולה גם  כסף. מאוד ריגשה ונגעה לליבי ההתגייסות המהירה של האנשים
של בני משפחה, חברים קרובים אבל גם של אנשים  ממעגלים רחוקים יותר. לצורך העניין גייסנו כספים ותרומות
מאנשים פרטיים ובנוסף פנינו לגופים מסחריים שחשבנו שיכולים לעזור, גם שם הופתעתי   מהמהירות בה קיבלנו סיוע.
בנושא צבע, פניתי לעירית שהיא  מנהלת השווק של חברת נירלט כאשר סיפרתי  לה על המיזם ענתה לי מיד שאין שום
בעיה שאשלח לה את  רשימת הצבעים והחומרים והיא תספק אותם במועד המבוקש.
בעניין הריצוף פניתי לעופר זהבי בחור מקסים ומנהל המסחרי של הרשת "זהבי עצמון" גם הוא לאחר ששמע לאן מיועדים
אריחיי הקרמיקה אמר שייספק ויוביל את הריצוף למעון.
יעלי התרימה מקרר חדש, מנהלת  המקום ציינה שמעולם  לא קיבלו משהו חדש כל כך שמגיע יחד עם ניילונים.
המיזם המדובר קרם עור וגידים בסוף שבוע האחרון , הוא נוהל ע"י יריב כמבצע צבאי לכל דבר, במהלך השבוע שקדם  הגיעו
החומרים, מסגר שהגיע לבצע תיקונים בדלתות ובחלונות, פועל ששטף את הקירות, רצף שריצף את המטבח כל אלו היו הכנות
לפלישה הגדולה של כ- 50-60 איש במהלך הסוף שבוע.
ביום שישי הגענו כולנו לבושים בבגדי עבודה, מור שעובדת בחברת "עוף טוב" הביאה לכולנו חלוקים, כובעים ומגיני נעליים כך
נראינו כולנו בתלבושת אחידה של מנתחים בבית חולים או לחלופין עובדי חדר נקי במפעל הייטק. מעבר למטרה שהייתה
לנגד עיננו, הארוע כולו הפך להפנינג גדול של חברים, ההענות הייתה מדהימה והגיעו אנשים רבים, היה כייף לראות
הורים שמנחים את ילדיהם איך לצבוע ,כיצד טובלים את המברשת בדלי צבע,ואיך משייפים.
בין משיחת מברשת צבע לבין שיוף קירות ואיסוף אשפה היה זה גם ארוע חברתי לכל דבר.
יערה וחגי הבשלנים פינקו את כולם בשולחן עמוס באוכל  שתמיד הגיע ברגע ובזמן הנכון.
יום שישי היה מיועד להכנת השטח לצביעה, יום שרובו ככולו עבודות סזיפיות, שיוף החלונות עם מברשות ברזל, פרישה והגנה
של הריצפה מפני הצבע המון שלבים של "לפני", יריב לא ויתר על אף שלב והאנשים ביצעו את המוטל עליהם במרץ ודייקנות
מעוררת התפעלות.
ביום השני קצרנו את פירות היום הראשון והשלב "הכייפי " יותר של צביעה הגיע. מבחינת בחירת הצבעים החלטתי
לצבוע את המקום כולו בגוון שמנת  ובגוון דומה (אך בחומר שונה)את הסורגים.
 כדי לשוות למקום מראה צבעוני ועליז אך לא עמוס מידיי הדגשנו רצועות  בודדות בצבע בחרתי בסקאלה
 של צבעיי פסטל(בסוף הפוסט יש מספרי גוונים ). על גבי חלק מרצועות הצבע הוספנו שבלונות של פרחים,
עיגולים וכוכבים.זה השלב בו לא לא מעט ילדות חמודות התקבצו סביבי ורצו לעשות בעצמן את מלאכת ציור הפרחים
והכוכבים על גבי הקירות. היומיים הגיעו לסיומם, את התוצאות של העבודה אתם יכולים לראות בעצמכם בתמונות,
ללא ספק אלו היו יומיים פוריים.
אני מאחלת בכל ליבי לאנשים והילדים ששוהים במקום שייהנו ממנו ויחוו רק רגעים מאושרים ושמחים.
 
מספרי גוונים של נירלט:
טורקיז- 0659  , ירוק -0778  , ורוד  -1107 ,   סגול- 1254

המקום בתהליך צביעה-לפני.

המקום-אחרי

שימוש בגוונים פסטלים של נירלט

שבלונות של פרחים וכוכבים

נורית ובר צובעות את הקיר הירוק.

עידית ומיטל משייפות.

מור וחברה בהפסקה

החברים בפעולה

משייפים את הסורגים

יריב מתדרך השאר אוכלים

תכנית צבע

רובי ונטע

אבי מתקן את הסורגים.

סתיו עוזרת בצביעת הגדר.

ענת וארד צובעים בסגול.

אני והבנות