הבלאגן חוגג
באמצע היום, מסדרת פרחים
נטע מרכיבה מנורת לילה
תליית ארון כוסות
קופסאות נערמות בגינה
לפי מיטב זכרוני, יצא לי כבר בעבר לספר לכם מעט על תהליך העבודה שלנו (שלי ושל נטע אחותי)בכל אותו
תהליך שנקרא עיצוב הבית.
אני לא אלאה אתכם שוב בכל אותם פרטים אבל רק אציין שוב, שאותו יום בו אני ונטע מגיעות להלבשה והקמה
של הבית הוא יום מאוד מרגש הן לנו והן לבעלי הבית. זהו למעשה השיא של תהליך שלוקח בין חודש
ל3-4 חודשים (תלוי בהיקף הפרוייקט). יום בו כל הקצוות נקשרים והופכים למיקשה אחת או יותר נכון
לבית אחד. זהו יום מאוד כייפי עבורנו אך לא פעם מלווה בהרבה מתח ועצבים. נטע שאחראית על כל התיאומים
והלוגיסטיקה מתאמת את כל אנשי המקצוע: חשמלאי, איש תחזוקה והעוזר שלו שקודחים וסוחבים עבורנו את כל הדברים,
מתקין הוילונות, מתקין הטפטים , סבלים של הרהיטים וכו'. מדובר ביום בו אנו פותחות את כל הקופסאות של כל אותם
פרטים שרכשנו וממקמות אותם במקום הנכון. וכן כן…מדובר באין ספור. אנו כל פעם מקוות שהכל יעבור
חלק בליתקלות ופספסים. מקוות שהרהיטים יגיעו ללא פגע ובדיוק כמו שהזמנו, שמדביק הטפטים יגיע לרחוב הנכון
בעיר הנכונה, (כן כבר קרה שהוא הגיע לרחוב שפרינצק 12, אבל בעיר אחרת), על כל הסרמוניה הזאת אחראית נטע.
החיכוך העיקרי ביני ובינה הוא בחוסר היכולת שלי לדחות סיפוקים (להזכירכם מדובר בבחורה ג'ינג'ית) אני מתחילת היום
רוצה רק לסדר את הסבונים, לתלות את מגבות התחרה, או למקם את כוסות הקריסטל על המדף . (המשך…)
