יש למה לחכות... - הבית של עידה

דבורה

1 בנובמבר 2010 ב 12:41

עידה,
אמנם איני מרבה להגיב, אבל כל הזמן עוקבת אחר העדכונים באתרך המקסים. תודה על העונג ועל ההשראה.

הגב

רונה

1 בנובמבר 2010 ב 13:54

שלום עידה.
הבלוג מקסים והעיצובים מדהימים.תודה על כל מה שאת מציגה בו.
בקשה קטנה,האם את יכולה לציין פחות או יותר את גודל החלל המעוצב,(כגון גודל חדר שינה או סלון).
זה יכול לתת הרבה בהסתכלות על התמונות.שוב תודה.

הגב

מוניקה

1 בנובמבר 2010 ב 14:06

כאשר פתחתי היום את המייל וראיתי שיש עידכונים ממך, שמחתי!
לאחרונה הרגשתי שזנחת קצת את המעריצים הנלהבים שמחכים לכל "פרור של פוסט",
אבל אם הבטחת בטח תדאגי לקיים, אז אחכה בסבלנות…
🙂

הגב

Gali

1 בנובמבר 2010 ב 16:23

היי,
כמו כולן גם אני עקבת באדיקות ומחכה לעוד פוסטים חדשים 🙂 כמובן שאת לא מאכזבת והכל מקסים.
אני זוכרת את השידות מפוסט אחר, ואני גם זוכרת כי הם מנגר, אפשר לדעת איזה נגר? אני מניחה שיהיה קל יותר לפנות אליו במקום להסביר למישהו חדש. מה גם שאני רוצה להפתיע את בעלי ולעצב את חדר השינה שלנו בסופ"ש הקרוב (כי הוא לא בבית).
תודי שזה כיף גדול לחזור לחדר חדש ומתוקתק. הלוואי וזה יצליח.
את ההשראה האמיתית קיבלתי פה אצלך, עכשיו נראה איך יצא שלב הביצוע. מבטיחה לשלוח תמונות.
תודה!

הגב

ליז

1 בנובמבר 2010 ב 17:24

שלום,
יש לך אתר שכיף לשוטט בו. האם את יכולה להגיד איפה קנית את הבד של הכריות הזהב עם הטורקיז.
תודה

הגב

עידה

2 בנובמבר 2010 ב 7:55

ליז הי,
את הבדים קניתי במדרחוב בנחלת בנימין. אני לא מכירה את שמות
החנויות והסוחרים, זאת חנות שקרובה יותר למפגש עם שנקין.
עידית

הגב

מירה

2 בנובמבר 2010 ב 22:29

היי עידית ,