יעל 15 בNovember 2018 ב 20:59 הי, עידה מקסימה וקורנת כמו תמיד! כיף לעקוב אחרייך. אפשר רק הערה שלא קשורה לעיצוב וגם לא אלייך אישית? אני יודעת שאת אמא נפלאה ומסורה לאורי הקטן. אבל השורה שכתבת על המבט המצטעף מול האינסטגרם גרמה לי לשלוח מסר לכל האימהות. כשבן הזוג מאבד אותנו לטובת האינסטגרם זה לא נחמד, אבל כשזה מגיע לילדים שלנו זה כבר משהו אחר. אנחנו יודעים היום על “הזנחת מסכים” שהילדים חווים. וזו הזנחה שקטה ולא מספיק מדוברת. אז בבקשה… תשאירו את האינסטוש לאחרי שמונה בערב… Reply
עידה 18 בNovember 2018 ב 17:27 הי יעל היקרה, אני מבינה לגמרי על מה את מדברת, נהיינו דור שהתמכר למסכים ואני בעצמי רואה לעיתים קרובות אנשים אשר יושבים במסעדה סביב שולחן וכולם ללא יוצא מהכלל מול מסך הטלפון, המראה לגמרי מטריד. לקידמה לא נוכל להתנגד וכמו כל דבר בחיים בכל עניין של מינונים. להשאיר את האינסטוש לאחרי שמונה בערב זה בהחלט המינון יישר כוח לכולנו Reply
חני טלמן 7 בOctober 2020 ב 15:30 מסכימה.מ.ק.ס.י.מ.ה. אוהבת את הפוסטים ואת הכתיבה(מאוד כייפית ומאוד קלילה)ובעיקר את התמונות.גם אם כרגע אין לי כוונה לעצב אני סתם נהנית לקרוא את הפוסטים שלך :) :) Reply