צור קשר

עושה לביתי

 

שנה חדשה (ומרגשת!) בפתח, אבל נתחיל מהסוף; כשפנו אליי ממערכת עיתון 'לאישה' וביקשו ממני לספר את הסיפור שלי, התלבטתי לא מעט. נכון, מי שמכיר אותי (וגם מי שעוקב אחריי בבלוג, בפייסבוק או באינסטגרם) יודע שאני נהנית לשתף בפרטים רבים מחיי, אך הסיפור הזה היה סיפור שהעדפתי לשמור לעצמי. לא רק כי בלבל אותי, שאב אותי, טלטל אותי וטרף מחדש את כל הקלפים שקיבלתי (או כך לפחות חשבתי), אלא בעיקר מפני שעד היום לא הרשיתי לעצמי להתרגש ממנו באמת, אולי כי חששתי שהעיסוק באושר (חמקמק שכמותו) יערער אותו… למרות זאת לאחר חשיבה לא מבוטלת, בחרתי לחשוף את הסיפור האישי שלי ולהראות גם את הצד הזה שבי:

לפני כמה שנים מצאתי את עצמי מתמודדת עם החלטה קשה והופכת-בטן (תרתי-משמע), ובחרתי לוותר על זוגיות ולצאת למסע אל הילד שרציתי כל-כך.

אני רוצה לנצל את השנה החדשה ולהבטיח לעצמי הבטחה חשובה: לזכור את הסיפור הזה, לזכור שהחיים מלאים תפניות מפתיעות, שגם רגעים קשים מנשוא יכולים לשאת בחובם הבטחה לאושר גדול, ולעולם לא להפסיק להקשיב לעצמי, להשתחרר ולזרום עם מה שהכי טבעי לי. עכשיו סלחו לי, אני חייבת לרוץ לחבק את אורי שלי J

מצרפת לכם לינק לסיפור כולו

תודה לך 2018, היית טובה אליי.

ברוכה הבאה 2019, סומכת עלייך שלא תאכזבי!

באהבה גדולה,

עידה.

 

לאישה 2018

לאישה

לאישה

אנחנו

 

אורי ואני

מטיילים

 

תגובה תתקבל בברכה
8 תגובות ל “עושה לביתי
שירן

מהממת שאת עידית! תודה על החיזוק! בדיוק ילדתי וקשה לי כל כך עם השינוי וממש נתת לי כח! תודה❤

שני

עידית היקרה, סיפור מאוד מרגש ומחזק. תודה ששיתפת. נותנת השראה להרבה אנשים. בעזרת ה׳ תמשיכי לעשות חייל. בריאות והצלחה ?

מוניקה

עידית יקרה,
מאחלת לך שמחה ואושר תמיד, כי מגיע לך! מי שנותן מקבל חזרה.
אני זוכרת את ההתחלה של הבלוג, ממש חיכיתי למיילים שלך, ותמיד נדהמתי מרוחב הלב והרצון לענות לכולם.
אם אתם מחפשים "פרוייקט חדש" כתרומה לקהילה, אשמח שנהיה בקשר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן